מיגון חלונות מפני כטב״מים ומה אפשר לעשות לצמצום הסיכון

זכוכית היא נקודת תורפה אפשרית במבנה בעת פגיעת כטב״ם, אך היערכות מתאימה יכולה לצמצם את הסיכון מרסיסים ומשברי זכוכית. מיגון חלונות מפני פגיעות כלי טיס בלתי מאוישים מתמקד בחיזוק הזכוכית ובהפחתת התפזרות השברים, ולא במניעת פגיעה ישירה במבנה. לכן, יש להתייחס למיגון החלונות כחלק ממעטפת בטיחות רחבה, ולא כתחליף להנחיות ההתגוננות.

החשש מפגיעה בחלונות מובן: גם כשהנזק למבנה מוגבל, זכוכית שנשברת עלולה לסכן אנשים ולשבש פעילות בקרבתה. כדי לבחור אמצעי מיגון, חשוב להבין מה הוא נועד להשיג, כיצד הוא פועל ומה אינו מבטיח.

במאמר תבינו כיצד איום הכטב״מים משפיע על העורף ועל תשתיות חיוניות, מה ההבדל בין צמצום סכנת רסיסים לבין הגנה מפני פגיעה ישירה, ואילו שיקולים מנחים היערכות לחלונות במבני מגורים, מוסדות ועסקים. נסקור גם כיצד ציפויי מגן לזכוכית משתלבים בתכנון ההגנה, כדי שתוכלו לזהות מענה שמתאים לצורך ולתנאי המבנה.

האיום על העורף ותשתיות חיוניות

כטב״ם עלול להשפיע על העורף גם בלי לפגוע ישירות במבנה. פגיעה באזור מאוכלס עשויה לשבש פעילות, לפגוע ברציפות השירות ולסכן אנשים בקרבת חלונות. במבני ציבור, בבתי חולים ובמרכזי עבודה, זכוכית שבורה עלולה לפצוע אנשים ולחסום מעברים. לכן, בחינת האיום אינה מסתכמת בשאלה אם המבנה ייפגע, אלא כוללת גם את הפעילות התלויה בו ואת חשיפת האנשים בסביבתו.

היקף השימוש בכלים בלתי מאוישים ממחיש מדוע נדרשת היערכות רחבה. בדוח מעקב של מבקר המדינה שפורסם ב-2021 הוערך כי בישראל היו כ-30,000 רחפנים. הנתון מתייחס לרחפנים בישראל ואינו מעיד שכל כלי כזה הוא איום. הוא כן מצביע על כך שכלים אוויריים בלתי מאוישים פועלים בסביבה אזרחית. במלחמת חרבות ברזל, מתחילת המלחמה ועד תחילת אוקטובר 2024, שוגרו לעבר ישראל יותר מ־26,000 איומים אוויריים.

חשוב להבחין בין רחפן אזרחי לבין כטב״ם תוקף. לפי תקנות הטיס בישראל, כטב״ם זעיר הוא כלי שמסת ההמראה שלו, כולל המטען והחיבורים, אינה עולה על 250 גרם. כטב״ם קטן הוא כלי שמסת ההמראה שלו, כולל המטען והחיבורים, קטנה מ-25 קילוגרם. סיווג לפי משקל אינו קובע לבדו את רמת הסיכון. גם אופן ההפעלה, המטען, מסלול הטיסה והיעד משפיעים על משמעות האירוע.

טווחי פעולה שונים יוצרים אתגרי התרעה והיערכות שונים. חימוש של כטב״ם תוקף הוא בדרך כלל לטווח של 10 עד 20 ק"מ. טווח התקשורת שלו הוא בסדר גודל של 150 עד 200 ק"מ, או יותר כאשר הוא מצויד בתקשורת לוויינית. דגמים מסוימים מגיעים לטווחים גדולים יותר: הטווח המרבי של הכטב״ם האיראני SHAHED 129 הוא 1,700 ק"מ, ושל ABABIL 5 הוא 2,400 ק"מ. הנתונים ממחישים שהמרחק בין מקור השיגור לבין אזור הסיכון אינו בהכרח קצר.

תשתיות חיוניות חשופות להשפעות ישירות ועקיפות. פגיעה באתר תפעולי עלולה להפריע לשירות הניתן לציבור, ואיום בסביבת שדה תעופה עשוי להשפיע על תנועת כלי טיס. כך למשל, נמל התעופה הבינלאומי דא נאנג בווייטנאם תיעד שישה אירועי חדירת כטב״מים לאזור הגישה שלו בין פברואר לאפריל 2026. אחד מהאירועים פגע בפעילות התעופה. המקרה מדגים כיצד חדירה לאזור פעילות יכולה ליצור השלכות גם בלי פגיעה במבנה עצמו.

היערכות מתקנים חיוניים בישראל נבחנה גם ברמה הממשלתית. ביקורת משרד מבקר המדינה על היערכות להגנת מתקנים חיוניים נערכה מספטמבר 2017 עד אפריל 2019. בביקורת הקודמת נמצא כי עד דצמבר 2019 לא הסתיים מיפוי המתקנים החיוניים בגופים מסוימים, ולא הייתה למשרד הביטחון תוכנית עבודה מתוקצבת למיגונם. ממצאים כאלה מחדדים את הצורך במיפוי חשיפות, בתעדוף מתקנים ובהתייחסות לרכיבי המבנה, ולא רק למערכות התפעוליות.

רמת החשיפה במבנה תלויה גם במיקום החלון ובשימוש בחלל. חלונות הפונים למרחב ציבורי, לאזור המתנה או לחדר עבודה מאוכלס מעלים שיקולי בטיחות שונים מחלונות בחלל שירות. במוסד רפואי, למשל, חלון ליד חדר טיפול עשוי להשפיע על רציפות העבודה ועל תנועת המטופלים. במשרד, זכוכית שבורה עלולה לפזר רסיסים באזור שבו עובדים שוהים לאורך זמן. מיפוי החלונות והשימושים מסייע לזהות אילו פתחים דורשים תשומת לב בתוכנית המיגון.

מיגון חלונות מפני פגיעות כלי טיס בלתי מאוישים הוא רכיב אחד בהיערכות, ולא תחליף להגנה על המתקן כולו. חשוב להפריד בין צמצום סכנת רסיסים לבין הגנה מפני פגיעה ישירה, ולבחון כל מענה בהתאם לסיכון ולתפקיד המבנה. תשתית חיונית דורשת גם היערכות לרציפות תפעולית, לניהול גישה ולתגובה לאירוע. מיפוי החלונות, אזורי השהייה והתפקודים החיוניים מאפשר לקבוע סדרי עדיפויות מושכלים.

בתכנון המענה, חשוב שלא לערבב בין טווח החימוש לבין טווח התקשורת: חימוש של כטב״ם תוקף הוא בדרך כלל לטווח של 10 עד 20 ק״מ, ואילו טווח התקשורת שלו הוא בסדר גודל של 150 עד 200 ק״מ, או יותר כאשר הוא מצויד בתקשורת לוויינית. טווח מערכות הנשק המבוססות על UCAV הוא בדרך כלל 5 עד 100 ק״מ. אלה נתונים מסוגים שונים, ולכן אין להסיק מטווח אחד לבדו היכן צפויה השפעה או איזה מרחב מחייב היערכות. טווחי הפעולה עשויים להשתנות בין כלים, ולכן חשוב לבחון את המרחק האפשרי בלי להניח שכל כלי או אירוע פועלים באותה מתכונת.

ההערכה כי בישראל היו כ-30,000 רחפנים, כפי שצוין בדוח מעקב של מבקר המדינה שפורסם ב-2021, מספקת הקשר להיערכות בסביבה שבה כלים בלתי מאוישים נוכחים, אך אינה כשלעצמה מדד לאיום תוקף. בדומה לכך, ביקורת משרד מבקר המדינה על היערכות להגנת מתקנים חיוניים נערכה בספטמבר 2017 עד אפריל 2019, ומספקת מסגרת לבחינת המוכנות. תכנון ההגנה צריך לחבר בין נתוני הטווח לבין תפקידו של המתקן, חשיפתו והיכולת לשמור על רציפות שירות. מיפוי כזה מסייע להבחין בין מידע על יכולת טכנית לבין החלטות מעשיות בדבר הגנה, תפעול ותגובה, ולהימנע מהסתמכות על נתון בודד כשנדרשת תמונה רחבה של סיכונים ותלות.

הגנה מפני כטב"מים

הגנה על מבנה מפני כטב״ם אינה פעולה יחידה, אלא שילוב של התרעה, ניהול סיכונים וחיזוק נקודות חשופות. בחלונות חשוב להבחין בין צמצום הסיכון משברי זכוכית לבין עצירת פגיעה ישירה. שכבת מגן על הזכוכית עשויה לסייע בהחזקת השברים, אך אין להסיק מכך שהחלון או המבנה יעמדו בפני כל פגיעה. לכן, מיגון חלונות מפני פגיעות כלי טיס בלתי מאוישים מתחיל בהגדרת האיום והמטרה.

תחילה ממפים את החלונות לפי השימוש בחלל, ולא רק לפי שטח הזכוכית. חלון בחדר המתנה, בכיתה או ליד עמדת עבודה מצריך תשומת לב בשל נוכחות אנשים. גם דלתות זכוכית ומחיצות פנימיות עשויות להשפיע על תנועת העובדים בעת אירוע. בסקירה כדאי לתעד את החלונות החשופים, מסלולי המעבר והחדרים שבהם מתקיימת פעילות חיונית.

לאחר המיפוי, מגדירים מה נדרש מכל רכיב. ציפוי מגן ביטחון שקוף מותקן על זכוכית ומיועד לסייע במניעת פריצות ונזק לחלון, בלי להחליף את הזכוכית. בהקשר של הדף ורסיסים, יש לבחון את תפקיד הציפוי בהתאם למאפייני החלון והמבנה. חשוב להבחין בין עיכוב פריצה, החזקת שברים וצמצום נזקי פגיעה: אלה מטרות שונות, והגדרה מדויקת מונעת ציפיות שאינן תואמות את תפקיד המערכת.

הזכוכית אינה פועלת לבדה. המסגרת, אופן החיבור לקיר ומערכות העיגון משפיעים על התנהגות מכלול החלון. למשל, שכבה שמחזיקה את השברים אינה מבטיחה שהחלון יישאר במקומו אם נקודת החיבור נפגעה. בבדיקה יש להתייחס לזכוכית, למסגרת ולחיבורים כיחידה אחת ולבחון גם את מצבם הקיים. מענה שמתמקד רק במשטח השקוף עלול להחמיץ חולשה ברכיב סמוך.

במבנה פעיל, תעדוף מסייע להתקדם באופן מסודר. מתחילים בחלונות בחללים שבהם שוהים אנשים, ואז בוחנים פתחים ליד כניסות, מעברים ואזורים תפעוליים. בבית חולים, למשל, רציפות הגישה לחדרי טיפול חשובה לצד בטיחות המטופלים והצוות. במשרד אפשר לבחון בנפרד חלונות בחדרי ישיבות ופתחים הסמוכים למעברים. כך ניתן להבחין בין צורכי המיגון של האזורים השונים.

כדאי לתאם את המענה לחלונות עם תוכנית הפעולה של המקום. הנהלת בית ספר יכולה לקבוע מי אחראי להעביר הנחיות לצוות, ומנהל אתר תפעולי יכול להגדיר אילו אזורים צריכים לשמור על רציפות פעילות. בעת התרעה, מיגון חלונות אינו תחליף להנחיות ההתגוננות או למרחב שנקבע לכך. תכנון החלונות נועד להפחית סיכונים במבנה, כחלק מהיערכות כוללת ולא במקומה.

גם לאחר ההתקנה, בדיקה חזותית מסודרת מסייעת לזהות שינויים במצב החלון. אפשר לתעד סדקים, התרופפות בחיבורים, קילוף או שינוי באזורי המגע בין שכבת המגן לזכוכית. במבנה ציבורי, רישום לפי אזור מאפשר לצוות האחזקה לעקוב אחר נקודות הדורשות טיפול. אין להסתפק במראה תקין של הציפוי: מצב הזכוכית והמסגרת חשוב לא פחות, ויש לבחון את כולם יחד כחלק מתחזוקת המעטפת.

• מיפוי: סמנו חלונות ליד אזורי שהייה, כניסות וחדרים תפעוליים.
• הגדרת מטרה: הבחינו בין החזקת שברים, עיכוב פריצה והגנה מפגיעה ישירה.
• בחינת המכלול: כללו בבדיקה את הזכוכית, המסגרת, החיבורים והעיגון.
• תיאום תפעולי: שלבו את החלונות בתוכנית הפעולה של המבנה, בלי להחליף הנחיות התגוננות.
• מעקב: תעדו סדקים, התרופפות ושינויים במצב הפתחים.

בבחירת מענה לחלונות, הגדירו איזו נקודת תורפה הוא נועד לצמצם ועל איזה רכיב הוא מגן. למשל, צורך בהחזקת שברים מחייב בחינה שונה מצורך בחיזוק מכלול החלון. כשמגדירים את המטרה, את מיקום החלון ואת השימוש בחלל, קל יותר לתכנן מענה ממוקד ולשלב אותו במערך ההגנה של המבנה.

לצד הטיפול במעטפת המבנה, חשוב להבחין בין מיגון המקום לבין כללים הנוגעים להפעלת רחפנים. כאשר מתייחסים להפעלת רחפן בווייטנאם, הבדיקה המקדימה צריכה להיות חלק מההיערכות ולא החלטה שמתקבלת רק לאחר תחילת ההטסה. בווייטנאם יש לבדוק אזורי איסור טיסה ומרחב אווירי מוגבל לפני הפעלת רחפן, ולהימנע מהטסה בשדות תעופה, ליד נתיבי טיסה, באזורי הגנה וביטחון ובאתרים מוגנים. לצורך התכנון, יש להתייחס למגבלות המרחב כגבול ברור להפעלה: אם האזור המתוכנן נכלל באחד מן המקומות המנויים, יש להימנע מהטסה בו. הבדיקה נוגעת למי שמפעיל רחפן, ואינה מחליפה היערכות מבנית; היא מוסיפה שכבת זהירות שמטרתה למנוע הפעלה במקומות שהוגדרו רגישים.

היבט נוסף הוא אופן הפעולה כשמזהים פעילות חריגה. יש לדווח בהקדם למשטרה או לרשויות המקומיות על פעילות חריגה של כטב״מים, במיוחד ליד שדות תעופה, תשתיות קריטיות או אזורי הגנה וביטחון. אין להתעלם מפעילות שנראית חריגה רק משום שזהות המפעיל או מטרת הפעילות אינן ידועות. העבירו את המידע למשטרה או לרשויות המקומיות, ובייחוד כשהפעילות סמוכה לאזורים שהוזכרו. כך מבחינים בין שני היבטים בהיערכות: מניעת הטסה במרחבים מוגבלים ודיווח לרשויות על פעילות חריגה. הראשון עוסק בבחירה היכן להפעיל רחפן, והשני בתגובה לתצפית.

Sunshield Group: ציפויים לחיסכון באנרגיה

Sunshield Group מספקת פתרונות זכוכית שמתאימים לצרכים שונים במבני מגורים, עסקים ומוסדות. כאשר המטרה היא להפחית מעבר חום דרך החלונות, ציפויים לחיסכון באנרגיה יכולים להשתלב בתכנון מעטפת המבנה. ציפוי השמש מפחית את מעבר אנרגיית החום בכ־83%, ומסייע גם בסינון קרינת שמש ו־UV.

לצד שיפור תרמי, מבנים שבהם נדרשת התייחסות לסיכוני הדף, רסיסים או פריצה יכולים לבחון ציפוי מגן נגד הדף ורסיסים או ציפוי נגד פריצה. אלה פתרונות למטרות שונות, ולכן כדאי להגדיר מראש מה נדרש מהחלונות ואילו אזורים במבנה זקוקים למענה. התאמת הציפוי לתפקיד החלון, לשימוש בחלל ולמטרת ההגנה היא נקודת המוצא לשילוב נכון.

למידע על פתרונות לציפוי זכוכית, פנו ל־Sunshield Group.

הפכו את ההיערכות לתוכנית פעולה

כדי לקדם את ההיערכות, הפכו את ממצאי המיפוי למסמך החלטה ברור. ציינו בו את מטרת המענה, האזורים הדורשים טיפול, הגורמים האחראים והקשר בין החלונות לתפקוד השוטף של המבנה. כך תוכלו להשוות חלופות לפי שיקולים אחידים, להסביר את סדרי העדיפויות ולתאם את התכנון עם הנהלת המבנה, צוותי האחזקה והגורמים המקצועיים המעורבים.

בתכנון מיגון חלונות מפני פגיעות כלי טיס בלתי מאוישים, חשוב לבחון את התאמת הפתרון לאופי המקום ולשינויים עתידיים. הגדירו כיצד תתועד הבחירה, מי יהיה אחראי לעדכון המידע ואיך תשתלב העבודה בשגרת המבנה. בשיחה עם Sunshield Group, הצגת השימוש בחללים והצרכים התפעוליים תסייע למקד את הדיון במענה לפרויקט. תכנון מתועד מאפשר להתקדם באופן מסודר, ולשלב את בטיחות החלונות בתכנון הכולל של המבנה.

החלטות שקולות מתחילות במטרות ברורות ובתיאום בין הגורמים. הגדירו את הצורך והתקדמו לתכנון המותאם למבנה ולאנשים המשתמשים בו.